תולדות המועדון

בס"ד

ההתחלה:


פיורנטינה הממוקמת בפירנצה שבחבל טוסקנה הוקמה בתאריך 26.8.1926 ע"י חבר המפלגה הפשיסטית לואיג'י רידולפי, שיצר איחוד בין המועדונים club sportivo firenze ו-PG libertas.
מטרת האיחוד הייתה ליצור מועדון חזק שייצג את פירנצה בזירת הכדורגל האיטלקי. מאמנה הראשון של הקבוצה היה קארלו קפסקאיי.
צבע התלבושת היה בתחילה אדום ולבן, הצבע של שתי המועדונים המאוחדים, עד שנהפך לצבעי סגול ולבן משנת 1928 ועד עצם היום הזה, וזאת עקב 'טעות' בכביסה שבה התערבבו להם האדום והלבן והתקבל צבע סגול שמצא חן בעיני אוהדי הקבוצה ומאז נעשה לצבע רשמי.
הקבוצה המאוחדת שיחקה באיצטדיון via bellini (דרך בליני).
לאחר התחלה קשה שבה שהו מספר עונות בליגות הנמוכות הגיעה פיורנטינה לסירייה A בשנת 1931 שנה שבה חנכה את מגרשה החדש 'ג'ובאני ברטה' שלימים נקרא 'פרנקי', ושתוכנן כיצירת מופת הנדסית ע"י האדריכל פייר לואיג'י נרווי.
כדי להעמיד קבוצה תחרותית בסירייה A התחזקו הוויולה בפדרו פטרון מאורוגוואי שכבש בעונתו הראשונה 25 שערים ועזר לה לסיים במקום הרביעי המכובד כבר בעונתה הראשונה בסירייה A.
לאחר עזיבתו וכדי להמשיך את אחיזתה בסירייה A לצד הגדולות בכדורגל האיטלקי, החתימה פיורנטינה את התגלית ויאני ה-2 מלך השערים, ואת זוכה גביע העולם מאריו פיצ'ולי שהפך למנהיג הקבוצה.
בעונת 1934/35 סיימה פיורנטינה במקום ה-3 המכובד.
ב-16 ביוני 1935 ניצחה בגביע מיטרופה האירופאי את נציגת בודפשט ההונגרית
(ujpest dozse) בתוצאה 2-0 במשחקה הראשון בטורניר אירופאי.
ב-26/12/1935 במשחק הבכורה שלה בגביע האיטלקי הביסה את ססטרסה 8-0.

                                            חנוכת  איצטדיון פרנקי:

פיורנטינה בעיתונות הספורט האיטלקית:

בעונת 1937/38 פקדה את הסירייה B, וכעבור עונה חזרה לסירייה A.
בעונת 1939/40 זכתה בגביע האיטלקי לראשונה בתולדותיה, לאחר ניצחון על גנואה 1-0 (15.6.1940) וכל זאת תחת הנהגתו של המאמן ג'וזפה גאלוצ'י.
בעונת 1940/41 סיימה במקום ה-3.
בעונת 1941/42 סיימה במקום ה-9.
בעונת 1942/43 סיימה במקום ה-6.
מכאן באה הפוגה במשחקי הליגה האיטלקית וזאת עקב מלחמת העולם ה-2.


שנות ה-50:

                                 ההרכב של עונת 1951/52:

גולת הכותרת של שנים אלו הייתה הזכייה ב-Scudetto, אליפות ראשונה לויולה בעונת 1955/56 עם הפסד בודד בלבד!
בהרכבה של האלופה הטרייה שיחקו: השוער סארטי, סרחיו סרבאטו, פרנצ'סקו רוזלה, גראטון, ג'וזפה צ'יאפלה, סקראמוצקי, וירג'יל (עם 21 שערים), אך מעל כולם בלט הצמד חמד ג'וליניו הברזילאי ומיגל מונטורי הארגנטינאי.
על האלופה ניצח מאמנה ברנרדיני.

                                 סמל הקבוצה בעונת האליפות 1955/56:

                              הרכב האלופה בעונת האליפות 1955/56:

בעונת 1958/59 כבשו הויולה 95 שערים - שיא שערים עד עצם היום הזה.
בעונות 1956/57, 1957/58, 1958/59, 1959/60 סיימו הויולה במקום ה-2 המכובד.

                                        הרכב הויולה בעונת 1959/60:

לעוד שיא הגיעו הויולה כאשר הגיעו לגמר האלופות בעונת 1956/57 ורק שם נעצרו לאחר הפסד בגמר לריאל מדריד 2-0 במגרשה של ריאל מדריד, משחק שנערך ב-30 במאי 1957.


שנות ה-60:


בעונת 1960/61 בניגוד לעונה בינונית בסירייה A ,שבה סיימה במקום ה-7 ,זכתה פיורנטינה לעדנה דווקא בגביע.
הויולה הניפו את הגביע האיטלקי לאחר ניצחון בגמר על לאציו 2-0 ב-11 ביוני
1961.

                            הויולה מחזיקי הגביע האיטלקי עונת 1960/61:

עדנה היתה לויולה גם באירופה עת זכתה בגביע המחזיקות תחת הנהגתו של מאמנה ההונגרי הידגוטי,לאחר שגברה על גלאזגו ריינג'רס הסקוטית בצמד משחקים (2-0)
(2-1).
עונה לאחר מכן (1961/62) והויולה שוב בגמר המחזיקות והפעם נגד אתלטיקו מדריד.
הגמר שהיה בגלאזגו הסתיים בתיקו (1-1), ובמשחק החוזר בשטוטגרט נחלה הויולה
הפסד צורב (3-0) וסוף לתקוות לזכות בגביע אירופאי שני ברציפות.
בעונת 1963/64 כבש קורט האמרין חמישיה במשחק החוץ נגד אטלנטה (7-1) ובכך
קבע שיא שערים במשחק חוץ!

                                       הרכב הויולה עונת 1963/64:

בעונת 1965/66 זכתה הויולה בגביע האיטלקי ה-3 שלה לאחר 2-1 בהארכה נגד קטנזארו, בגמר שנערך ברומא ב-19.5.1966.
קורט האמרין כבש במועד החוקי ובהארכה כבש ברטיני את שער הניצחון בבעיטת עונשין מ-11 מטר ושלח את הקבוצה לקבל את הגביע.

                        הרכב הויולה זוכה הגביע האיטלקי עונת 1965/66:

בעונה זו אף זכתה הויולה בגביע 'Mitropa'.

                                      הרכב הויולה עונת 1967/68:

בעונת 1968/69 ה-Scudetto נכבש בשנית!
וזאת בשל ניצחון על יובנטוס בטורינו 2-0, משחק שסלל את הדרך לאליפות ה-2
בתולדות הויולה.
את השערים כבשו צ'יארוגי, ומארצ'י.
בתור מלך השערים של הקבוצה סיים מארצ'י עם 14 שערים. עוד בלטו סופרצ'י
פראנטה ודה סיסטי.
את הקבוצה אימן ברונו פסאולה.
הויולה הפסידו בעונת אליפות זו פעם אחת בלבד נגד בולוניה בפירנצה (3-1) במשחק שנערך ב-3.11.1968.

                                  הויולה אלופי איטליה עונת 1968/69:

שנות ה-70:

שנות ה-70 התנהלו על מי מנוחות במועדון הסגולים, שחווה תקופה לא פורה במיוחד.

                                        הרכב הויולה עונת 1969/70:

הרכב הויולה עונת 1970/71:

הרכב הויולה עונת 1971/72:

בשנת 1974 זכו הויולה בגביע האנגלו איטלקי לאחר ניצחון על ווסטהאם הלונדונית 1-0.

בעונה שלאחר מכן (1974/75) זכו הויולה בגביע האיטלקי ה-4 במספר לאחר ניצחון על מילאן 3-2.

בשנים אלו זרח כוכבו של מי שלימים נהפך לאליל האוהדים ב"פרנקי", ג'יאנקארלו אנטוניוני.

אנטוניוני ערך את הופעת הבכורה שלו במדים הסגולים ב-15.10.1972 נגד ורונה שהסתיים בניצחון 2-1.

בנוסף כיכב אנטוניוני בנבחרת האיטלקית המהוללת של אותה התקופה.

                                               ג'יאנקארלו אנטוניוני:

פיורנטינה ניצלה פעמיים מחרב הירידה בשנים אלו.

הראשונה בעונת 1971/72, ורק תיקו (1-1) נגד יובנטוס השאיר את הויולה בסירייה A.

בפעם השנייה היה זה בעונת 1977/78, ורק תיקו (0-0) מול גנואה השאיר את הקבוצה עונה נוספת בסירייה A.

שנות ה-80:

בשנים אלו הקבוצה הייתה בבעלות משפחת פונטלו שהיו בעלי רוב המניות במועדון.

משפחת פונטלו שינתה את המנון וסמל הקבוצה, מה שגרם לכעסים מצד יושבי איצטדיון פרנקי.

אך בד בבד הביאה לקבוצה שחקנים איכותיים כמו: פרנצ'סקו גרציאני, ארלדו פצ'ו מטורינו, דניאל ברטוני מסיביליה, דניאל מסארו ממונזה וצעירים כמו פייטרו ויירקובוד מסמפדוריה ועוד...

הקבוצה המשיכה להתבסס סביב מנהיגותו של ג'יאנקארלו אנטוניוני.

בעונת 1981/82 הפסידה פיורנטינה את האליפות במחזור האחרון ליובנטוס לאחר שלא השכילה לנצח את קליארי (0-0) במחזור האחרון.

בעונת 1983/84 סיימה הקבוצה במקום ה-3 המכובד.

בהמשך בעקבות קשיים כלכליים נאלצה משפחת פונטלו לממש כספים וזאת ע"י מכירת שחקנים בולטים כמו: דניאל מסארו, דניאל פסארלה, גאלי ועוד.

בעונת 1989/90 העפילה לגמר גביע אופ'א נגד יובנטוס והפסידו בצמד משחקים: 3-1 בטורינו ו-0-0 באבלינו שם אירחה את הגומלין לאחר שמגרשה נפסל מלארח משחק זה.

מכירתו של רוברטו באג'יו ליובנטוס שעורר גל מחאה אדיר בקרב אוהדי פיורנטינה קירב את קיצה של משפחת פונטלו על בעלות הקבוצה.

                                                    רוברטו באג'יו:

שנות ה-90:

ויטוריו צ'קי גורי: 

גבריאל בטיסטוטה:

הגעתו של מאריו צ'קי גורי הפיחה תקוות בקרב יושבי איצטדיון ארטמיו פרנקי.
עזיבתו של באג'יו חייבה הבאת מחליף ראוי, ואכן הגיע אחד כזה!
גבריאל בטיסטוטה, שכבר בעונתו ה-1 בפיורנטינה ותחת הנהגתו של סבסטיאו לזרוני כבש 13 שערים.
הצטרפו אליו במסע הרכש בריאן לאודרופ הדני, סטפן אפנברג הגרמני ופרנצ'סקו בייאנו האיטלקי.
בשנת 1993 נפטר מאריו צ'קי גורי ותחתיו נכנס לתפקיד הנשיא בנו וויטוריו.
למרות התחלה טובה של העונה פיטר וויטוריו את המאמן לואיג'י ראדיצ'ה לאחר התבוסה לאטלנטה, ובמקומו מינה את אלדו אגרופי שלא מנע את ירידת הקבוצה לסירייה B.
את העונה שלאחר מכן פתחה הקבוצה תחת הנהגתו של קלאודיו רניירי על הספסל, וגבריאל בטיסטוטה על המגרש שהחזירו את פיורנטינה כעבור שנה לסירייה A.
בעונת 1994/95 כשהיא בקידמת הבמה של הכדורגל האיטלקי החתימה פיורנטינה כשרונות צעירים כרוי קוסטה מבנפיקה ליסבון (פורטוגל) ואת אלוף העולם הטרי החדש מארסיו סנטוס שנמכר כעבור שנה.
את העונה סיימה הויולה במקום ה-10.
בעונת 1995/96 הצטרף סטפן שוורץ השוודי, וביחד עם השלד הקיים זכו בגביע האיטלקי בפעם ה-5 לאחר ניצחון על אטלנטנה.
40,000 אוהדים צוהלים בפירנצה קידמו את מחזיקי הגביע הטריים בשעה 4 לפנות בוקר באיצטדיון ארטמיו פרנקי.
פיורנטינה סיימו את העונה במקום ה-3 המכובד וקינחו בזכייה בסופר קופה האיטלקי לראשונה בתולדותיהם לאחר ניצחון על מילאן בסן סירו!
בקיץ של שנת 1997 חוזהו של רניירי לא חודש והוא עבר לוולנסיה.
במקומו הובא אלברטו מלסאני בתפקידו הניהולי הראשון.
את עונתו הראשונה סיים עם פיורנטינה במקום ה-5.
בעונת 1998/99 הובא ג'ובני טרפטוני ואיתו סיימה פיורנטינה במקום ה-3 המכובד שסלל את הדרך לליגת האלופות לראשונה לאחר 30 שנה.
בעונת 1999/00 סיימה הקבוצה במקום ה-7 ועם כרטיס לגביע אופ'א.
פיורנטינה העפילה לשלב הבתים בליגת האלופות לאחר ניצחון בצמד משחקים במוקדמות על וידז'ב לודז' הפולנית.
בשלב הבתים נרשמו ניצחונות על ארסנל (1-0) בלונדון, ועל מנצ'סטר יונייטד בפירנצה (2-0).

תחילת המילניום:

בסוף עונת 1999/00 עזב ג'ובני טרפאטוני ובמקומו הובא פתיח טארים הטורקי, אבל הידיעה המרעישה הייתה מעברו של האליל מפירנצה גבריאל בטיסטוטה לרומא וכבר בעונתו הראשונה סייע לרומא לזכות בתואר האליפות באיטליה.
את מקומו של פתיח טארים החליף רוברטו מנצ'יני שהוליך את הקבוצה למרכז הטבלה באיטליה וגם זכה להניף עימה את הגביע האיטלקי ה-6 במספר בתולדות המועדון לאחר ניצחון בגמר על פארמה ב-13.6.2001.
במהלך שנת 2001 המועדון לא יכל לשלם משכורות ואף היה בחובות של כ-50,000,000$.
פיורנטינה הורדה ליגה בסוף עונת 2001/02 והועברה לשליטת מפרק משפטי.
מכירתם של טולדו השוער לאינטר, רוי קוסטה למילאן ופציעתו של אנריקו קייזה רק החריפו את הבעיות במועדון הגוסס מפירנצה.
לקראת סוף עונת 2002/03 הכריז המועדון על פשיטת רגל ופורק.
"הזמן נגמר, פיורנטינה מתה" ביכו כותרות העיתונים.

חוזרים לחיים - עידן דלה ואלה:

                                                האחים דלה ואלה:

התחייה המחודשת הייתה ב-2 באוגוסט 2002.
במהלך יזום שבין דייגו דלה ואלה הבעלים החדש של הקבוצה שעשה את כספו מעסקי ההנעלה, וראש עיריית פירנצה לאונרדו דומיניצ'י, נחתמה עיסקה שאיפשרה יציאה לחיים חדשים של הקבוצה החדשה "פלורנציה ויולה".
העיסקה עוררה לחיים חדשים גם את אוהדי הקבוצה שמיהרו ורכשו 20,000 מינויים למשחקיה של הקבוצה החדשה.
השחקן היחיד שנשאר בקבוצה היה אנג'לו די ליביו מהלך אשר זיכה אותו בהערכה רבה ע"י אוהדי הויולה.

                                                    אנג'לו די ליביו:

די ליביו ובנוסף לו החלוץ כריסטיאן ריגאנו הוליכו את הקבוצה בעונתה הראשונה בליגת הסירייה C2 לאליפות קלילה ועלייה לליגת ה-סירייה C1.
לאחר מהלך מורכב שבו הוגדל מס' הקבוצות בסירייה B ל-24 קבוצות זכתה פיורנטינה מן ההפקר ודילגה בעונה אחת מהסירייה C1 לסירייה B.
עלייתה של פיורנטינה לסירייה B גם איפשרה לקבוצה לעשות שימוש מחודש בשם פיורנטינה על גבי חולצות המועדון.
בעונה זו - עונת 2003/04 סיימה הקבוצה במקום ה-6 ועלתה לפליי-אוף נגד פרוג'יה שסיימה במקום ה-15 בסירייה A על הזכות לשחק בליגה זו.
במשחק הראשון שהתקיים במגרשה של פרוג'יה ניצחו הויולה באיצטדיון קורי 1-0.
בגומלין שנערך ב'פרנקי' סיימו הויולה בתיקו 1-1 וחגגו עלייה מסחררת לסירייה A, ואת האוהדים הסגולים שיחררה לחגיגות עד אור הבוקר.

שנים - 2004-2007:

הקבוצה חזרה לסירייה A בעונת 2004/05.
המטרה הראשונית הייתה הישארות בליגה והימנעות מירידה.
עד ינואר 2005 הקבוצה דורגה במקום ה-7 המכובד, אך לאחר מכן החלה נסיגה ביכולתה שגררה את פיטוריהם של המאמנים אמיליאנו מונדוניקו, ולאחר מכן את סרג'יו בוסו.
שרביט האימון הופקד בידיו של דינו זוף השוער האגדי המהולל שהצליח ממש ברגע הסיום של העונה לנצח במחזור האחרון ב'פרנקי' את ברשייה 3-0, ולעקוף בהפרש שערים עודף את פארמה ובולוניה שנאלצו להשתתף במשחקי הפליי-אוף.
בעונת 2005/06 עברה הקבוצה שינוי מהפכני במבנה האירגוני שלה כאשר צירפה לשורותיה כמנהל ספורטיבי את פנטליאו קורביני, והעלתה מהנוער את צ'זארה פראנדלי כמאמנה של הקבוצה הבוגרת.

                                                  צ'זארה פראנדלי:

פיורנטינה סיימה את העונה הראשונה תחת שרביטו של פראנדלי במקום ה-4, ואת הזכות לשחק במוקדמות ליגת האלופות בעונה שלאחר מכן.
חלוצה לוקה טוני שהובא מפלרמו, סיים בעונתו הראשונה כמלך השערים של הסירייה A עם 31 כיבושים מתוך 34 משחקים!

                                                        לוקה טוני:

עוד התבלטו בעונה זו השוער הצרפתי סבסטיאן פריי, הקפטן דאריו דאיינלי, הצ'כי הבינלאומי תומס אויפאלוצ'י בהגנה, כריסטיאן ברוצ'י בקישור, מרטין יורגנסן בכנף והפליימייקר סטפנו פיורה.
עקב פרשת הטיית משחקים שנחשפה בתום העונה נשלל מקומה של פיורנטינה באירופה.
ועם תחילתה של עונת 2006/07 הופחתו ממאזנם של הויולה 19 נקודות (שהופחתו בהמשך ל-15 נקודות לאחר הליך בוררות).
למרות ועל אף העונש הכבד סיימה פירונטינה במקום ה-5 המכובד, ואף את הזכות להשתתף בגביע אופ'א בעונה שלאחר מכן.

שנות - ...-2008:

עונת 2007/08 נפתחה ללא לוקה טוני שעזב, ועם לא מעט חששות, אך הסתיימה בהצלחה יתרה כשהויולה סיימו את העונה במקום ה-4 המכובד מה שהקנה להם את הזכות לשחק במוקדמות ליגת האלופות בעונה שלאחר מכן.
העונה כללה ניצחון מרשים בטורינו נגד יובנטוס (3-2) והופעה הירואית בגביע אופ'א שכללה בין היתר ניצחונות נגד ויאריאל (ספרד), א.א.ק אתונה (יוון), רוזנבורג (נורבגיה), כרונינגן ו-פ.ס.וו איינדהובן (הולנד).
הויולה נעצרו רק בחצי גמר המפעל כאשר הפסידו לגלאזגו ריינג'רס הסקוטית בפנדלים לאחר שני משחקים שהסתיימו בתוצאה 0-0.
העונה הסתיימה עם טעם מתוק בפה לאחר שהויולה ניצחה במחזור האחרון את טורינו (1-0) וזכתה במקום לליגת האלופות בעונה שלאחר מכן על חשבון מילאן.
בעונת 2008/09 ההצלחה נמשכת!
הויולה מסיימים במקום ה-4 ומבטיחים את השתתפותם במוקדמות ליגת האלופות בעונת 2009/10.

                                                    סטפן יובטיץ':

עם סטפן יובטיץ' הרכש הצעיר והמבטיח ממונטנגרו העפילה לשלב הבתים בליגת האלופות בעונת 2009/10.
היריבות היו: ליון הצרפתית, ליברפול האנגלית ודברצן ההונגרית.
את שלב הבתים הזה צלחה פיורנטינה בהצלחה ונאלצו להיפרד מליגת האלופות לאחר צמד משחקים נגד באיירן מינכן הגרמנית בשמינית הגמר (2-1) (2-3), משחקים בהם טענו הויולה שקופחו ע"י השופטים בשחור.
גם בגביע האיטלקי צלחה דרכם של הויולה כאשר הפסידו רק בחצי הגמר לאינטר, שזכתה בהמשך בגביע זה.
ביוני 2010 ולאחר 5 שנים בהם כיהן כמאמן הקבוצה - עזב צ'זארה פראנדלי את פיורנטינה לטובת אימון הנבחרת האיטלקית ובמקומו מונה כמאמן הויולה סיניצ'ה מיכהילוביץ'.